ספר חרדים פרק שני

 

קדושת ארץ ישראל בפרשת וישלח

קדושת ארץ ישראל 
בפרשת וישלח פ' לג' פס' יט': "ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשׂיטה"
האבן עזרא על הפסוק מפרש: חלקת השדה. חלק בשדה והזכיר זה הכתוב להודיע כי מעלה גדולה יש לארץ ישראל. מי שיש לו בה חלק חשוב הוא כחלק עולם הבא: עכ"ל.
הבת עין כותב וז"ל: בפירש"י מלאכים ממש ר"ל היינו כיון שבאו לקראתו מלאכים של א"י ללותו כמו שפרש"י על פסוק ויפגעו בו מלאכי אלהים. לכן המלאכים של חו"ל שהיו אצלו מקודם שלחם לפניו אל עשו. אמנם צריכים להבין איך באו ליעקב מלאכים של א"י שהוא עדיין לא היה בא"י כי עדיין לא הגיע אפילו לסוכות, והנה כבר הרגיש בזה הרמב"ן ותירץ כיון שהחזיק בדרך ללכת לא"י הוה כמו שכבר הגיע לאר"י לכן באו לו מלאכי א"י ללוותו בדרך...

השבוע חל היארצייט של רבי אברהם דב מאווריטש ה"בת עין" ביום שישי י"ב כסלו
מגדולי החסידות ומנהיג הקהילה בצפת, בספר ניכר אהבתו לארץ ישראל,
מפורסמת דרשתו לחנוכה:

ספר ארצות החיים לרבי חיים פלאג'י

ארצות               שער    א               החיים

ידבר פי בענין מתנת הארץ

א, א"י הוא כדין שטר כתובה בין ישראל להקב"ה וקי"ל דאסור לעמוד בלא כתובה, ס' מעשי יה הביאו מוה"ר הכהן הגדול בס' מד"ת מע' א', עוד הביא שם דא"י יש לו דין קרקע להקב"ה וח"ל דין מטלטלין יע"ש ועייין מלאכת שלמה דרוש ג' ושמנה לחמו ח"ב ד"ך ובס' נפוצות יאודה כתב דהוא כדין בעל המייחד קרקע לאשתו למזונותיה ה"ר פת"ח ד"ז ע"ג ועיין בס' לקט יוסף ולק"ש ובן שלמה ד"ן.

מי כתב את הספר "קול בוכים"

פירוש על  מגילת איכה ע"פ הסוד  "קול בוכים" באתר -  hebrewbooks
את הספר כתב מהר"ר אברהם גאלנטי 
מתוך ספר שם הגדולים לרבינו החיד"א:
מהר"ר אברהם גאלנטי - הוא הקדוש מופלג בקדושה ככתוב בספר שבחי האר"י זצ"ל. והוא הי' מגדולי תלמידי רבינו מהר"ם קורדובירו  זצ"ל (הרמ"ק). וחיבר ספר ירח יקר פירוש הזוהר, אך נדפס על ספר בראשית ספר זהרי חמה והוא קצור פ' הרב בספר ירח יקר וקצרו ותקנו מז"ה מהר"א אזולאי ז"ל כמ"ש כבר (עיין זהי חמה). ונדפס ספר קינת סתרים ונקרא קול בוכים פי' הרב מהר"א הנזכר לאיכה כידוע. וי"א כי הרב מהר"א הנזכר אחיו של הרב המוסמך מהר"ם גאלאנטי תלמיד מרן ז"ל המחבר שו"ת. ושמעתי מרב אחד ז"ל שקבלה בידו שהרב מהר"א הנזכר היה עשיר ובנה מממונו חצר מירון ששם ציון הרשב"י ור' אלעזר ור' יצחק זי"ע (ועיין אור החמה, אור יקר, זהרי חמה בח"ב)

היסטוריה של צפת

חודש תמוז
י' בתמוז שנת תקצד: צפת ניצלה מפרעות הפלחים הערבים הרוצחים, היום נקבע ליום סעודת הודיה מקופת הח"ק (תקנה י"ח בפנקס הח"ק)

יד' בתמוז שנת שצט: פטירת ר' יוסף משה מטראני, המהרי"ט

כג' תמוז שנת של: ר' משה בן ב"ר יעקב קורדובירו (הרמ"ק) ב' פרדס רימונים ותומר דבורה

התאריכים והציונים מתוך לוח שנה "עיתים לבינה"

תור הזהב של צפת

מתוך ספר שם הגדולים של רבינו החיד"א

מהר"ר חיים ויטאל. בישראל גדול שמו זצ"ל. והיה תלמיד בפשט מהרב מהר"ם אלשיך. ומרן מהר"י קארו והיה מזהירו בקטנותו של מהרח"ו משם המלאך הדובר בו על התורה ועל העבודה. והוא היה בן מהר"ר יוסף ויטאל קאלאבריס סופר התפילין. ונשמתו היתה גדולה מאד ונקיה יותר מכל בני דורו. והיה גלגול הרב המגיד. ומלבד הכתוב בשער הגלגולים זכיתי וראיתי ספר מכתיבת יד מהרח"ו ממש מכל מה שאירע לו מקודם יצירתו עד סוף ימיו ורבו ענינו ונוראותיו. והוא קיבל מרבינו האר"י זצ"ל חכמת האמת וכתב אשר שמע מרבו בספר עץ החיים כ"י כמפורסם. ויען אבדורי אבדור כתבי הקודש על ארבע כנפות הארץ בכמה מיני סדרים ונסחאות, אמרתי אעלה בקשר אמיץ להודיע לבני אדם. הנה רבינו האר"י צוה ששום אחד מתלמידיו לא יכתוב זולת מהרח"ו. אך הם לחשקם בתעלומות חכמה היו כותבים, ומאלו הקונטרסים משאר תלמידים נתהוו טעיות ונוסחאות. ועוד כי מהרח"ו לא נתן רשות להעתיק מכתביו לשום אחד וחלה חולי גדול וכבד, וע"י ממון לקחו מבני ביתו ת"ר ניירים ונתנום למאה סופרים והעתיקום במהירות בעוד שלשת ימים. וזו סבה שנית לטעויות ושנוים. וזה שלשים שנה ויותר שיצאו לאור שמונה שערים מסודרים מבן מהרח"ו מ' שמואל ועליהם יש לסמוך, אך אין בשערים הנז' מהדורא בתרא כי מהרח"ו צוה לגנזה בקברו, ורבנן קדישי אשר בדור ע"י שאלת חלום ובא ליד מה' יעקב צמח ומה' מאיר פאפירש כ"ץ. ולכן תמצא בספר דרך עץ החיים שסידר מהר"ם הנזכר מהקדמות וזה הספר קורין אותו הכל עץ החיים. חידושים רבים ועמוקים אשר אינם בשער ההקדמות אשר סידר מהר"ש ויטאל הנז' כי לא הי' ביד מהר"ש המהדורא בתרא. ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד שמונה שערים שסידר מהר"ש ודרך עץ החיים שסידר מהר"ם פאפריש הנקרא ע"ח שהוא המהדורא בתרא. 
אך לענין המהדורא קמא לשון שער הקדמות הוא יותר מיופה ומסודר ונראה שלשון שער ההקדמות הוא מהדורא אחרת מציעתא. גם ספר מבוא שערים היה עם מה"ב כי לא היה ביד מהר"ש הנזכר. וספר אוצרות חיים הוא סידור מהר"י צמח והוא מובלע הלשון ממש בתוך ספר דרך עץ החיים להרמ"פ הנזכר. ואני הצעיר ראיתי בארץ מצרים הח' שערים מכ"י מהרח"ו עצמו רק דמהרח"ו סידר שער הפסוקים ומצות שער אחד ושער אחד אשר נמצא מטהרת יד הקדש האר"י  זצ"ל עצמו. גם בסוף כל שער יש קונטרס מאשר שמע מהרח"ו משאר החברים ששמעו מהרב, וזה עשאו קונטרס מיוחד בסוף כל שער, ובנו מהר"ש לקח השער אשר נמצא מכ"י האר"י וגם הקונטרס שבסוף כל שער הנזכר וסידר ועירב הכל באחד והלך בסדר הרב אביו, רק שחילק שער הפסוקים ושער המצות לשנים והיו ח' שערים. גם ראיתי  מכ"י מהרח"ו כמה חבורים בכל חכמה. וספר עץ הדעת טוב דרשות על כל התורה ממנו ע"ד פרד"ס. גם חידושים על הש"ס והתוספות מכתב ידו.
וספר חזיונות הנזכר כתב שנולד מהרח"ו שנת הש"ג ודמשק מנוחתו שנת הש"פ. גם ראיתי פתקא מכתב יד מהר"ם אלשיך עצמו וכתוב בה שבכח אשר נסמך ממרן מהר"י קארו הוא סומך את מהרח"ו יורה יורה ידין ידין ככל דיין מוסמך והזמן כ' אלול שנת הש"ן. ומהרח"ו דר קצת זמן בעה"ק ירושלים וע"י מעשה הלך לדמשק. ואני ראיתי שטר הנכתב בעה"ק ירושלים בשנת השמ"ד ומזכיר בו למהרח"ו. ובנו מה' שמואל היה מרבני דמשק והיה חתנו של מהר"י פינטו בזקנותו, ואח"כ הלך למצרים והיתה מנוחתו שם. והוא חיבר חמשה קובצים דרשותיו ודרשות למשמרת החדש וספר שו"ת וספר חכמת נשים בסדרי גיטין וחליצות וספר חמדת ישראל וכמה ספרים בחכמות. ובנו מה' משה ויטאל היה מרבני מצרים ושקיל וטרי עם הרב גנת ורדים בריש א"ח.
ומהר"ר יוסף אבי מהרח"ו היה ניצוץ עזרא הסופר, ובמקום אחר מצאתי כתוב שרש ר' מאיר ונפש ר' ישבב הסופר.
ויען כתבתי לעיל דע"י מעשה הלך לדמשק רבים שאלו לי והיתה הפציר"ה אכתוב על ספר מעשה זה, אף שאין רצוני לכתוב מעשיות מ"מ להפצרתם אמרתי אגלה מה שקבלתי מרבני זקני עה"ק ירושלים ת"ו. ידוע דחזקיה המלך ע"ה מפני סנחריב סתם את מי גיחון, ועד היום יום הששי בחצות שנסגרים פתחי שערי ירושלים כי כל הישמעאלים הולכים בעוה"ר לבית המקדש נשארה העיר כמעט ריקנית וע"כ סוגרים השערים, וההולך שם אצל שער אחד אשר הוא סמוך למגדל שומע קול מים רבים שהולכים מתחת לארץ. ובזמן שהרב מהרח"ו היה בעה"ק ירושלים בא שר אחד תקיף הנקרא אבו סיפי"ן וידע שמלך ישראל סתם מי גיחון ושאל אם נמצא היום מי שיוכל לפתחו וא"ל, הגוים יש חכם שהוא אלהי ושמו ר' חיים ויטאל ודאי שהוא יכול לפתחו. ושלח אחריו יום הששי וא"ל גוזרני עליך שבעוד שהולך הוא לבית המקדש פתוח תפתח את הנהר הזה  שסתם מלך שלכם והוא נצרך הרבה לעיר ועליך מוטל לפתחו ואם אין דמך בראשך. ומהרח"ו עשה קפיצת הדרך והלך לדמשק ובא אליו רבינו האר"י זצ"ל ובחלום ידבר בו הסכלת עשו כי זה השר היה גלגול סנחריב, וכן נקרא אבו סיפי"ן שבערבי פירושו אבי התרבות ואתה יש בך ניצוץ חזקיה המלך והיתה שעת הכושר לתקן ופתוח מי גיחון, כי שלא ברצון חכמים עשה חזקיה המלך ע"ה שהוא מהדברים שלא הודו, ובזה היתה אתחלתא דגאולה. והשיבו מהרח"ו לא רציתי להשתמש בשמות הקדש, וא"ל האר"י אלו לפא נשתמשת לבא לדמשק החרשתי, אבל מאחר שנשתמשת לזה היית יכול להשתמש לפתחו והיה קדוש השם ותקון גדול, א"ל מהרח"ו א"כ אחזור לירושלים לפתחו, א"ל חליף שעתא ולאו זימניה הוא, ע"כ שמעתי.